השיטה · The Ecosystemic Flâneur
לראות מקום וחיים דרך הקשרים שביניהם
אנחנו לא יחידים נפרדים בעולם של חפצים נפרדים ומשאבים בלי סוף. אנחנו חלק מרשת חיה של קשרים, תלויים בה, תורמים לה ומושפעים מהתנאים שמקיימים אותה. מכאן השאלה משתנה: לא רק איך להשיג עוד, אלא איך לחיות ולפעול בדרך שמכירה בתלות ההדדית ושומרת על התנאים לחיים.
הדמות ההולכת: איור מקורי של ליאל01
מ־EGO ל־ECO
בתמונת EGO האדם עומד בראש פירמידה, וכל השאר מסודר מתחתיו. בתמונת ECO האדם הוא חלק מרשת של יצורים וקשרים: תלוי בה, ומשפיע עליה. זה איור מושגי שמציע דרך אחרת להסתכל, ולא תיאור מדעי של הטבע.
02
מכונה ויצור חי
מכונה אפשר לרוב לפרק, לתקן ולצפות את אופן פעולתה. במערכת חיה יכולות לצמוח מהקשרים בין החלקים איכויות חדשות: התארגנות מלמטה, הסתגלות, תופעות מתהוות. סינרגיה היא אפשרות, ולא הבטחה.
מהמכונית אל הכלב: במעבר הזה, מתפיסה מכניסטית לתפיסה אקוסיסטמית, נפתחים שלושת המפגשים הראשונים בקורסים באוניברסיטה. זה משל מושגי, ולא תיאור מדעי או הבחנה מוחלטת.
ההבחנה בין מכונה למערכת חיה מופיעה גם בעמוד 8 בחוברת אמנות האירוח של מרכז השל.
03
שש הנחות היסוד
Art of Hosting מנסחת שש הנחות יסוד על מערכות חיות ועל שיחה. הן מובאות כאן כלשונן, מתוך החוברת בעברית.
- דרושים פתרונות חדשים
- פתרונות חדשים צומחים בין כאוס לסדר
- שיחות משמעותיות מובילות לשינוי
- כל ארגון הוא מערכת חיה
- הפתרונות הטובים ביותר לא נמצאים אצל אנשים פרטיים – אלא בשדה שנוצר כאשר מפגישים אנשים ומעודדים למידה הדדית ויצירה משותפת
- אנו חיים במציאות של ניגודים משלימים
מתוך: "האומנות והפרקטיקה של שיח משמעותי", מרכז השל לקיימות, עמ׳ 7.
שש ההנחות של Art of Hosting הן מקור שאנחנו משוחחים איתו. בנפרד מהן, מתוך המבט האקוסיסטמי ומתוך התבוננות במערכות חיות, התגבשו חמש תובנות לחיים. הן שלנו, הן לא נגזרות מההנחות של Art of Hosting, והן לא מחליפות את שבע התנועות.
04
חמש תובנות לחיים מתוך מבט אקוסיסטמי
אלה לא צווים. הם כיוונים לקשב, לשיקול דעת ולפעולה בעולם חי ומקושר. במרכז, מידת האמצע.
חכמת רבים
אף אחד לא רואה את כל התמונה. כשאנשים שונים משתפים במה שהם יודעים, יכולה לצמוח הבנה שאף אחד מהם לא היה מגיע אליה לבד.
מגוון זה חיים
מגוון של אנשים, מינים, נקודות מבט ודרכי ידיעה נותן למערכת חיה עושר, יכולת הסתגלות ואפשרויות. זה לא רק משהו שצריך לסבול.
מידת האמצע
לזהות את המידה הנכונה, בלי לצבור, לצרוך או לקחת יותר ממה שצריך. זו לא בינוניות ולא פשרה אוטומטית, אלא שיקול דעת בכל מצב, מתוך התלות שלנו ברשת החיים והתרומה שלנו לה.
שורשים: תורת המידה האמצעית של אריסטו, והדרך הממוצעת של הרמב״ם. הפרשנות האקוסיסטמית היא שלנו.
הקשבה זו חכמה
להקשיב זה להכיר בכך שנקודת המבט שלנו חלקית. כשמקשיבים לאחרים, למקום, לטבע ולמה שעוד לא מבינים, לומדים את מה שלא נראה מנקודת מבט אחת.
הוקרת היש
לפני שמחפשים עוד, לשים לב למה שכבר כאן ולהוקיר אותו: אנשים, קשרים, מקומות והזדמנויות. הכרת תודה מאזנת את הלחץ לצבור עוד ועוד.
05
בין כאוס לסדר
בהשראת המרחב הכאורדי, אנחנו קוראים את השוטטות כדרך לשהות שם לזמן מה: לשחרר את השליטה, להישאר בתוך אי הוודאות בלי לקרוס, ולשים לב למה שמתחיל לצמוח. זו פרשנות שלנו, ולא טענה של Art of Hosting.
בהשראת ה־Chaordic Path של קהילת Art of Hosting. המונח chaordic נטבע בידי די הוק (Dee Hock).
סרנדיפיות: ההבטחה של השוטטות
סרנדיפיות היא גילוי של משהו שלא חיפשנו, שקורה כשמקרה פוגש תשומת לב. את המילה האנגלית serendipity טבע הסופר הוראס וולפול בשנת 1754, במכתב לחברו הוראס מאן. הוא שאב אותה מהאגדה "שלושת הנסיכים מסרנדיפ" (סרנדיפ הוא שם ישן של סרי לנקה), שגיבוריה "גילו כל הזמן, במקרה ובתבונה, דברים שלא חיפשו".
סרנדיפיות היא לא סתם מזל. המקרה מזמן, והקשב מבחין. זו ההבטחה של השוטטות: אי אפשר לדעת מראש מה תמצאו, אבל אפשר לצאת מוכנים להבחין במה שלא חיפשתם.
הוראס וולפול, מכתב להוראס מאן, 28 בינואר 1754. הציטוט בתרגום שלנו.
06
שבע התנועות
זה לא נוהל לינארי קשיח. התנועות משתנות בצורתן ובאורכן לפי ההקשר, ומהחגיגה חוזרים אל הערך בהבנה שהשתנתה.
- ערךמעניק כיוון.
- שחרורמשהה את הצורך לשלוט ולמצוא תשובה מיד.
- שוטטותפותחת מפגש עם העולם.
- קשבמאפשר לשים לב: לעצמי, לאחר, למרחב, ולמה שביניהם.
- הבחנהמזהה קשר או אפשרות.
- יצירהנותנת ביטוי למה שהתגלה.
- חגיגהתנועה מסיימת שנשענת על הכרת תודה. רפלקציה שמכירה במה שנפגש, במה שהתאפשר, במה שנלמד, ובאנשים, ביחסים ובנסיבות שתרמו לכך. היא לא דוח ולא הערכה, והיא שומרת את האפשרות לחזור אל הערך המקורי בהבנה שהשתנתה.
07
שני אופני שוטטות, וכלים לכל אחד
אותן שבע תנועות, באותו סדר ובאותה משמעות, מתבטאות אחרת בשוטטות אישית ובשוטטות משתתפת. האופן נבחר ברמת המסע, ולא נגזר מזהות המשתתפים או מגודל הקבוצה.
המשוטט: תבנית לשוטטות אישית
המנגנון האינטראקטיבי מרכיב יציאה אחת בחמישה שלבים: כניסה, תנועה, הבחנה, עקבה וחזרה. אלה שלבים של יציאה, ולא שבע התנועות, ואין ביניהם התאמה של אחד לאחד.
שוטטות בדיאלוג משתתף
תבנית מסע עתידית, שמחברת רעיונות לשוטטות במקום עם כלים משתתפים ועם קציר משותף בין מפגשים. יש לה אב-טיפוס ראשון במנגנון האדפטיבי. הכלים המשתתפים והקציר המשותף עוד לא ממומשים.
08
מכלי מחקר עירוני לפרקטיקה חיה
- 2007
התזה "המשוטט העירוני ככלי למחקר עירוני". המושג המרכזי בה הוא "גישה מבחינה", ומתוכו צמח "המשוטט המבחין". המושג בעקבות סוזן באק-מורס.
- 2014–2015
סדנאות "הזמנה ללכת לאיבוד" בתל אביב.
- היום
מהפלאנר ככלי מחקר, השיטה התפתחה לפרקטיקה אישית, חינוכית, קבוצתית וקהילתית.
שיחות עם הגות
התכתבויות פילוסופיות, ולא מקורות של כלים: השל והפליאה הרדיקלית, דבור והדריווה, בנימין והפלאנר, בובר, סר.
תחומי שיחה
Art of Hosting, חוכמה קולקטיבית, מורכבות, התהוות וארגון עצמי, מחקר שיתופי ופלייסמייקינג. השיטה משוחחת איתם, והם לא בסיס מוכח שלה.
09
שאלות מכוונות לקהילה שלך
שש שאלות לפתוח בהן תהליך
- כיצד נרתום את השוטטות לטובת חגיגה של חכמת הרבים שלנו?
- כיצד נוכל ליצור תנאים שבהם איכות הקשב שלנו במיטבה?
- כיצד נאפשר תובנה משותפת חדשה מתוך נקודות מבט אישיות ואחרות?
- כיצד שוטטות יכולה להוביל להתהוות מדויקת בארגון?
- כיצד נרתום את הכלים הדיגיטליים לקפיצה יצירתית עם שוטטות?
- כיצד נרתום הוקרה וצנעה לתהליכי הלמידה שלנו?
ומכאן, לצאת לדרך
התובנות יכולות להזין את השוטטות, אבל השיטה עצמה היא שבע התנועות.